שגיא עמית, פלוס אח מינוס ציפיות, ביקר במוג'ו, מסעדה אסייתית חדשה בנתניה, ניתץ כמה אקסיומות, כמו הקשר בין שם דבילי למנה מעולה, או מיקום של מסעדה (כן, אפילו בנתניה) ויצא מופתע. לטובה

נישא על גלי הזכרונות מארגנטינה, מגיע אור נתנאלי, חשדן משהו, לערב לטיני בלה בוקה, הלטינית הכשרה בירושלים. הוא מפורק מנשקו, מואכל בתבלינים סודיים ומהגג עם השף על משוררים רומיים

"הזמן לא מחכה לאיש, אהבת אמת ומנות אחרונות מחכות לנצח" (ר. אילן)  

גיל חובב ביקר בביסטרו חשאי בחצר של מוסך ביהוד, וגילה שם את אסתר, מסעדה המגישה אוכל של מטוסים. והנה השוס: מדובר באחת המסעדות הטובות והזולות ביותר בגוש דן

בלה פצ'אנגה בכפר סבא מגישים חומוס אינטראקטיבי באוירה מקסיקנית. צביקה פישר העביר שם ערב מבדח, כמעט והצטרף לקריוקי, אך הסתפק בלעשות בלאגן על הבר, להתרשם לטובה מהברמנית. ואף מילה על בייג'ין 

בעוגתה, בית קפה וקונדיטוריה בקיבוץ כנרת, עושים כבוד לאוכל, לאימהות ולדובים ארצישראליים עם חיבה למתוקים. עודד פשטצקי התאהב במקום, בבעליו ובסידרה של קינוחים מופתיים. שיר הלל

לכבוד ט"ו באב, לכבוד הקיץ ולכבוד הטרנד החדש שנמזג לכוסות ברחבי ארצנו, לני זאבי עושה לכם סדר בראש (ובכוס) לגבי שמפניה, קאווה ושאר ידידיהם המבעבעים

עמרי ספיר צלל לנבכי מטבחי הואייאנג, אנהוי, פוג'יאן וכמובן ז'ג'יאנג (תירגעו שם), כדי להרחיב את הידע החמוץ-מתוק שלנו בקצת מידע קולינרי רלוונטי (או לפחות מעניין). על כופתאות ומרקים, צבים וצפרדעים, יין ויאנג

עוד שמפניה אחת ואבדנו. מי שפתח קצת תפריטים בזמן האחרון, לא יכול להתעלם מכך שהשמפניה הפכה למשקה הלאומי. מה הלאה? פלאפל ומיץ ענבים, אה, קיר רויאל בבקשה?